The Way Home – הדרך לביתי

Home / Poems / Hebrew / The Way Home – הדרך לביתי

אורית היזמי

 

בנסיעתי לביתי
הסתכלתי והתבוננתי מסביבי;
אנשים עצובים, פוחדים ומבוהלים,
חושדים בכל עובר ושב ואחד בשני;
מצב נורא ומתוח,
חוסר בטחון מוחלט;
רציתי לדבר אל הקהל,
להביע מילות עידוד;
במקום זה שתקתי,
דיברתי עם אלוהים;
בורא עולם שכל יום לוקח
בחזרה את הנשמות שהפקיד בעולם הזה;
אין לסרב להוראות ההחזר,
הוא לוקח בחזרה עם ריבית מאוד גבוהה;
שרק יישמע את צעקותינו,
ויקל על סבלינו הרב;
את זה ביקשתי מאלוהים,
בקרב הנוסעים המבועתים;
ולפתע באחת התחנות,
במבט חולף פתאום ראיתי;
את חברתי הטובה גלי,
אצילית שכמותה;
שיערה הכסוף מלופף ומונח על צווארה,
יושבת לבדה בתחנה ליד השוק;
מבט עייף על פניה העדינות,
ופתאום קופצת כשמתקרב אזרח בודד;
גם הוא רוצה להגיע הביתה,
אחרי השוק, לפני שבת;
כל שבוע מחכים, מקווים ומצפים,
לשבת שלום שאינה מגיעה;
רציתי לנפנף לה שלום,
אך הייתה בשלה ולא ראתה;
רציתי לשלוח נשיקה באוויר,
אך היא לא שמה לב;
זה לא נורא כי היא יודעת שאני אוהבת אותה, חברה יקרה,
כי שוב ושוב אני אומרת לה;
כמה חשוב להביע אהבה כשאפשר,
אי אפשר לדעת מה יהיה מחר
Contact Us

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.

Not readable? Change text. captcha txt

Start typing and press Enter to search